חנוכת הבית אינה מצווה מהתורה, הדבר לא מוזכר בתורה או בגמרא ברמב"ם ובשולחן ערוך ,בתורה כתוב רק :"מי האיש אשר בנה בית ולא חנכו" ובכל זאת הסעודה הראשונה שעושים בבית נחשבת לסעודת מצווה אם הבית בארץ ישראל באופן טבעי אפילו שאין מצווה מפורשת מהדאוריתא כלומר מהתורה. שימו לב אדם שעוזב את ביתו ונכנס בשעה טובה לדירה חדשה או בית חדש לא ייקח את המזוזות מהבית הישן איתו וישאיר את הבית ללא מזוזות. כמובן אם יש לו מזוזות מהודרות שנרכשו בכסף רב והן יקרות מאוד, יכול לקחת אותן איתו לביתו החדש ובלבד שהשאיר מזוזות אחרות, פשוטות יותר, אלא אם כן ידוע בוודאות שגוי נכנס לגור בבית או שהבית עובר שיפוץ מהיסוד ומשקופי הדלתות יעקרו ויוחלפו.

טקס קביעת המזוזה
יש אומרים שקביעת מזוזה לימוד תורה וקריאת תהילים בבית סמוך לכניסה לגור בו היא ממש מצוות חנוכת הבית המקורית והאמתית . כינוס עשרה אנשים קביעת המזוזות ואמירת דברי תורה בשילוב אכילת מזונות ובזה מסיימים. לפי התלמוד דווקא יש חובה לחנוך בית בארץ ישראל וזאת מפני חשיבות מצוות ישוב הארץ . כמובן מי שרוצה להדר במצווה מפני כבודו של הבורא מכין סעודה נאה שיש בה את כל הברכות . במשך הזמן נתהוו מנהגים שונים בקהילות והעדות ,הספרדים אומרים קטעים מספר הזוהר ובקשות ותפילות על בעל הבית לעושר בנים בריאות וחיים טובים וארוכים . מכל מקום חשוב לדעת כי אין ללון בבית ללא מזוזות וראוי לקבוע מזוזות סמוך לכניסה עד כמה שניתן ולא להשתהות עם הנושא.

והילקוט יוסף מביא : ראוי לעשות חנוכת בית לפני שילונו בבית לטעמו גם בבית שכור ,ראוי לקיים סעודת מצווה במניין לומר דברי תורה ותודה לקב"ה כאשר חונכים דירה יד שנייה ראוי לצבוע ולנקותא אותה קודם. כאשר משפצים או מרחיבים דירה אין צורך בחנוכת בית ובקביעת מזוזות מחדש.